צפורן שמיר קס״ו

מהדורה: עבודת הקודש, פרסבורג תרי"ט

1 אורחות צדיקים פתח ↗

וְיַחֲנִיף אָדָם לְאִשְׁתּוֹ, מִשּׁוּם שְׁלוֹם בַּיִת. וְכֵן לְבַעַל חוֹבוֹ, שֶׁלֹּא יִלְחָצֶנּוּ. לְרַבּוֹ, שֶׁיְּלַמְּדֶנּוּ תּוֹרָה. וּמִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַחֲנִיף לְתַלְמִידָיו וְלַחֲבֵרָיו, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ וְשֶׁיִּשְׁמְעוּ לִדְבָרָיו, לְקַבֵּל תּוֹכַחְתּוֹ לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת. וְכֵן כָּל אָדָם שֶׁהוּא סָבוּר שֶׁיִּמְשְׁכֶנּוּ אֵלָיו, שֶׁיִּשְׁמַע לוֹ לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת, וְאִם יָבוֹא עָלָיו בְּכַעַס לֹא יִשְׁמַע לוֹ אֶלָּא בַּחֲנִיפוּת יְקַבֵּל תּוֹכַחְתּוֹ – מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַחֲנִיף לוֹ כְּדֵי לְהוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל. כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכָחָה בִּגְעָרָה אֶלָּא בְּנַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר קהלת ט יז: ״דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים״. וְיֵשׁ שֶׁצָּרִיךְ גְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר משלי יז י: ״תֵּחַת גְּעָרָה בְּמֵבִין״. וְיֵשׁ בְּמַלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמַר שם יט כט: ״וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים״. וְיֵשׁ אֲפִלּוּ בְּהַכָּאוֹת לֹא יוֹעִיל, שֶׁנֶּאֱמַר שם יד י: ״מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה״ שם יז, י. אִם כֵּן מָה נַעֲשֶׂה לוֹ? אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא תְּגָרְשֵׁהוּ.

1 מאהבה ר״ת מחניפין את הרשעים בעוה״ז ומותר להחניף גם אשתו משום שלום הבית רבו שילמדנו תורה תלמידו שילמד ממנו:

« צפורן שמיר קס״ה צפורן שמיר קס״ז »